10th אוק, 2013

להיות מאושר

אני לא מאושר.

זהו הסטטוס הקיומי של רוב האנשים. אני תקוע, מה שחיכיתי לו טרם הגיע ואולי לא יגיע, לא טוב לי בחיים.

ומדוע כך הוא המצב?
הרי הדור שלנו משופע בכל טוב, אינסוף אפשרויות, דרכים, פינוקים. מה חסר לנו כל כך בכדי להיות מאושרים?

ובכן, אינך מאושר כי אינך מאושר. אינך שמחה כי אינך שמחה.

אל נא תשלו עצמכם במחשבת שווא כי מפאת חסר כלשהו בחייכם נבצר מכם להיות שמחים.
הקיום הפנימי שלנו הנו הפיך ונוטה לשינויים תמידיים. רגע למעלה, רגע אחרי דיכאון. כזה הוא האדם. בהיותנו ברואים מעפר ורוח יחדיו נוטים אנו לתהפוכות אלו.
אך בעיקר העצבות נובעת מהעדר נוכחות. כשאיננו מחוברים לכל הטוב הנמצא בחיינו ובנו, איננו מחוברים לעצמנו, לעצמיותנו, לאוצרותינו.

הגמרא מספרת על הלל הזקן:
"אמרו עליו על הלל הזקן כשהיה שמח בשמחת בית השואבה אמר כן:
אם אני כאן הכל כאן, ואם איני כאן מי כאן."

הלל ממחיש פה נקודה נפלאה ועצומה. אם אינך כאן, נוכח באמת בחייך משמע אינך מחובר אליהם, אינך נמצא. אז באה תחושת הריקנות והסתמיות, כל יום דומה למשנהו, דומה העולם כגלגל שאינו מחדש דבר.
בעבודתי שומעת אני סיבות רבות לעצבותם של אנשים. הסיבות שהם מתארים לתחושת העצב והדכאון הגיוניות ביותר, ועם זאת, משהשיגו את מטרתם והוגשם חלומם, רושם השמחה לא נשאר בהם לזמן רב. האכזבה עימה התרגלו לחיות תופסת במהרה את מקומה מחדש ומוחם כבר טרוד בדאגה הבאה ובמועקה המתלווה אליה.
לעתים, אבא שואל אותם "מדוע אינך מאושר/ת? והרי זה בדיוק מה שרצית וביקשת."
מעולם לא קיבלנו תשובה טובה מספיק. נדמה כי הם עצמם אינם יודעים להסביר זאת.

"אם רק/כאשר" הן אשליות נפוצות וריקות מתוכן. אם אתחתן, כשאתגרש, אם יהיה לי ילד, כשהילדים יעזבו את הבית, אם יהיה לי רכב/בית/בגד חדש יותר, יפה יותר, גדול יותר, אז, או-אז אהיה לבטח מאושר!
לכמה זמן יחזיק האושר שלך? האם הבעל עמו תתחתני יהיה אתך כל היום? ובזמן שאינו עמך, האם תשובי לעצבותך? ולכשתזכה לקנות את אותו בית חדש וגדול עליו חלמת, כמה זמן ייקח עד שתשוב לתחושה הזו שעדיין זה לא מספיק לך? שעדיין חייך אינם מלאים? הנפש מספרת לעצמה שהחלפת מציאות או חלקים בה יבטיחו שינוי בתחושתה כלפי החיים אך זה לא מחזיק מעמד זמן רב אם אין עבודה פנימית לצד אותו שינוי שעשיתם בחייכם.

אהוביי, האושר אינו טמון מחוץ לכם. הוא תמיד היה ותמיד יהיה נמצא בכם. בתוך נפשכם, בילדכם המופלא.
שום דבר שתקבלו מהחיים לא יבטיח לכם אושר נצחי.

אמנם, הידיעה שקיבלתי את שביקשתי נפלאה ומשמחת, וידוע כי "אין בעולם שמחה כהתרת הספקות". (מצודת דוד, משלי טו)

מצווה להודות ולברך את השם על חסדים שהוא גומל עמנו, ואף תיקנו חז"ל את ברכת "הטוב והמיטיב" לשמיעת בשורות טובות. אדם חייב תמיד לפעול למען עצמו, למען התקדמותו ומימוש חלומותיו. אין ספק שדברים יפים, מצב כלכלי נוח, זוגיות נאמנה וחמה, בית טוב ובריאות תקינה- כל אלו משאת נפשם של כל בני האדם באשר הם וטוב לפעול למען השגתם. אולם להתנות בכך את האושר הרי שזו דחייה. דחיית הטוב העכשווי, זה שקיים בחייכם ברגע זה ממש, ונעלם מעיניכם כי אינכם מאמינים בו, בקיומו. התרגלנו לחשוב על הרע באופן כמעט תמידי, על הבעיות. אם מישהו מחייך בעבודה ישאלו אותו בתמיהה אם הכל בסדר.

זה לא חייב להיות כך. בהבנתכם כי אתם האדם היחידי האחראי לאושרכם הנכם מקבלים את המפתח האמיתי, את הסוד לחיי אושר.

פשוט, היו מאושרים.

מסכם זאת יפה רבי נחמן מברסלב במעשה משבעה קבצנים:

"בתוך כך בא נשר גדול ודפק על המגדל, ואמר להם:
חדלו עוד מלהיות עניים.
שובו אל האוצרות שלכם והיו משתמשים באוצרות שלכם."

 

 

Leave a response

Your response:

נושאים