30th אוג, 2011

הקול הפנימי

כולנו רוצים להיות שונים ומיוחדים, להגשים ייעוד פנימי שאנו באמת מתחברים אליו. יש לנו רעיונות וחלומות מקוריים משלנו על איך החיים שלנו צריכים להיראות ואיזה בית נבנה יום אחד.
לכל אחד מאתנו יש רעיונות שרק מוחו יכול לייצר, שאיפות המיוחדות רק לו.
ובכל זאת, עם כל ייחודיותנו אנו נוטים להיכנס לשבלונות, למוסכמות חברתיות, מבקשים להידמות לכל האחרים ומשתדלים לרַצות את החברה והמשפחה. במקום ללכת בעקבות הלב והקול הפנימי אנו הולכים עם כל העדר.
הקושי בגילוי ומימוש הכישרונות המיוחדים הטבועים בנו נובע מפחד, פחד להיות באופן זמני מחוץ למסגרת וללא ידיעה וודאית של העתיד.

אם אדם רוצה לגלות מי הוא באמת ומהו ייעודו, מהו אושרו הפרטי וכיצד יכולים להיראות החיים שתוכננו במיוחד עבורו עליו לגלות אומץ ולהתנסות, להקשיב לילד שבו האומר לו: "זה מה שמעניין אותי באמת", "זה מסקרן ומושך אותי".
דווקא כאן שורה הברכה וכאן טמון השפע- בעבודה שאנו אוהבים ומתחברים אליה מעומקי הלב. וזה ריאלי, זה אינו חלום. האנשים המעניינים והמשגשגים ביותר בעולם הם אותם האנשים שלא הלכו בתלם, שהקול הפנימי שלהם לא הניח להם עד שמצאו את האומץ להקשיב לו, והם הצליחו לממש אותו, כנגד כל הסיכויים והמוסכמות.

בשבת האחרונה הופיעה כתבה בעיתון על סטיב ג'ובס, המנכ"ל האגדי של חברת אפל ואחד מאנשי המפתח בתעשיית הטכנולוגיה של ימינו. המצאותיו וחידושיו המופלאים חוללו מהפך עצום בכל הקשור לנוחות, עיצוב וקדמה של מחשבים ניידים, פלאפונים ונגני מוזיקה.
יש המכנים אותו "גאון", ואף נאמר עליו כי הוא "הליאונרדו דה-וינצ'י של ימינו".

לפני כמה שנים נאם ג'ובס בטקס חלוקת תארים באוניברסיטת סטנפורד היוקרתית. בחרתי להביא כאן חלק מדבריו, ובעיניי הם דברי חכמה והשראה באשר לבחירת הדרך הנכונה בחיינו.
"לכבוד הוא לי להיות אתכם כאן היום, בטקס חלוקת התארים באחת האוניברסיטאות הטובות בעולם. אני עצמי, אם להודות על האמת, מעולם לא סיימתי קולג'. האירוע הזה הוא הקרוב ביותר שהגעתי לקבלת תואר אקדמי. נשרתי מקולג' ריד לאחר שישה חודשים ונשארתי כתלמיד מן המניין למשך 18 חודשים נוספים. לא היה לי מושג מה אני רוצה לעשות בחיי, ולא ראיתי איך לימודיי בקולג' עוזרים לי לגבש תובנה בעניין זה. החלטתי לעזוב את הלימודים ולבטוח בכך שהכול יסתדר בסוף. זה היה מפחיד בשעתו, אך בהסתכלות לאחור זו הייתה אחת ההחלטות הטובות שקיבלתי בחיי.

הרבה מהדברים שהתגלגלתי אליהם כתוצאה מסקרנות ואינטואיציה התגלו כבעלי ערך עצום בשלב מאוחר יותר של חיי. לאף אחד מהם לא היה סיכוי להפוך למעשי בחיי הבוגרים, אבל עשר שנים מאוחר יותר הכול חזר אליי. כמובן שלא יכולתי לחבר את הנקודות במבט קדימה, אבל זה היה ברור מאוד במבט לאחור.
אומר זאת שוב: אינכם יכולים לחבר את הנקודות כשאתם מסתכלים קדימה. אתם יכולים לעשות זאת רק במבט לאחור. המסקנה היא שאתם חייבים לבטוח בכך שהנקודות יתחברו בשלב כלשהו בעתידכם.
אתם חייבים לבטוח במשהו: באומץ שלכם, בתחושת הבטן, בייעוד, בחיים, בקארמה.
האמונה שהנקודות יתחברו במהלך הדרך תיתן לכם את האומץ ללכת בעקבות לבכם, אפילו כשהוא מוביל אתכם אל מחוץ לשביל הסלול של חייכם.
לפעמים החיים מכים אתכם בראש. אל תתנו לזה לגרום לכם לאבד את האמונה. אני משוכנע שהדבר היחיד שגרם לי להמשיך הלאה הוא העובדה שאהבתי את מה שעשיתי.
אתם חייבים למצוא את מה שאתם אוהבים, וזה נכון לגבי העבודה שלכם בדיוק כמו שזה נכון לגבי בני הזוג שלכם.
העבודה ממלאת חלק עצום מחייכם, הדרך היחידה להיות מרוצים הוא לעשות עבודה נהדרת, והדרך היחידה לעשות עבודה נהדרת היא לאהוב את מה שאתם עושים. אם לא מצאתם את זה עדיין, המשיכו לחפש, אל תתפשרו. כמו בכל העניינים הקשורים ללב, אתם תדעו כשתמצאו את זה.

הזמן שלכם מוגבל.
אל תבזבזו אותו בלחיות חיים של של מישהו אחר.
אל תיכנעו לדוֹגְמוֹת (מוסכמות, כללים) שהן בסך הכול תוצאות של צורות חשיבה של אנשים אחרים.
אל תתנו לרעש שמייצרות דעותיהם של אנשים אחרים להשתיק את הקול הפנימי שלכם.
והכי חשוב: גייסו את האומץ ללכת בעקבות הלב והאינטואיציה שלכם. איכשהו, הם כבר יודעים מה אתם באמת רוצים להיות."

תגובות

פוסט יפה אבל, לא כל אחד שפוש מבית הספר יכול להצליח כמוהו
ולא כל אחד יכול לעזוב מקום עבודה כח הוא לא אוהב את העבודה שלו
ורוצה לעשות משהו אחר, מה לעשות, אין דברים בחינם וצריך לשלם שכירות, אוכל, חשמל וכו
לא לכל אחד יש קשרים שיכולים לסדר לו עבודה נחשקת, ולא כל עבודה שאוהבים מספיקה בשביל הוצאות מחייה, אז לפעמים אין ממש ברירה.
לא תמיד ניתן כלכלית ללכת ללמוד מה שרוצים, כי היום הכל  מאוד יקר ובקויש הכסף מספיק לדברים ששמ הכרחיים.
ולא תמיד בן הזוג שרוצים ואוהבים גם אוהב אותנו ורוצה אותנו
 בסופו של דבר הכל מתחיל ונגמר בכסף.
ומי אמר שהוא בחר דרך נכונה? בסופו של דבר הוא חלה ונאלץ לפרוש
אולי אם היה בוחר דרך אחרת היום היה בריא
זה לא רק עיניין של פחד, מישהו צריך גם לממן את החלום שלך
בין א ם זה לימודים או כל עיסוק אחר,
כי אף אחד לא יתן לך דברים בחינם, כולם רוצים ממך כסף
 
 

היי רונית,
מקריאת התגובה שלך נשמע לי שהמוח שלך משדר פסימיות נון סטופ. סביר להניח שבהתאם גם משכת אליך חוויות דומות מהעולם והחיים.
תתפלאי כיצד מחשבות נכונות יכולות למשוך אליך חוויות נפלאות ומיטיבות. אם את בוחרת לראות את העולם כמקום שבו יש בעיקר בעיות ו"מה לעשות", כך תחווי את החיים שלך.

כל טוב וחג שמח 

הי אפרת
תודה על התשובה
אני ממש לא פסימית, אני  מציאותית .
שאין לך כסף אתה לא יכול ללמוד מה שאתה רוצה. אתה לא יכול לקנות או ליסוע למקום שתמיד רצית.
כי אף אחד לא יתן לך בחינם דברים. שאין לי מספיק כסף לקנות משהו בסופר הקופאית לא תתן לי אותו.
הרי את  תמיד אומרת שיש גם בעיות בחיים ולא הכל אור ואהבה.
 
 
 
 
 

רונית יקרה,
כשאין כסף משהו בתוכך פנימה עבר צמצום ומאז נשאר תקוע על הצמצום.
קיראי שוב את הפוסט שפע והילד פנימי ועבדי על כך ככל יכולתך. שחררי את מה שמושך אליך את חוסר הכסף הזה. אין שום סיבה שיחסר לך אם את משתדלת להתפרנס ובאמת מאמינה שהכול אפשרי.

http://dream.co.il/?p=430

בהצלחה, השם יברך אותך בראש החודש הזה בכל הישועות! 

Leave a response

Your response:

נושאים