12th מאי, 2011

להיות נוכחת

המוח שלנו טוחן דאגות, מחשבות ובעיות כל היום, כל הזמן.
הוא חושב על העתיד המעורפל, על העבר הלא פתור, בעיות חדשות שצצות או בעיות קיימות שטרם מצאנו להן מענה.
התמונה המתקבלת על החיים חשוכה ומעוותת, סמיכה ומעצבנת. מדירה שינה מעינינו, או מעלה את דפיקות הלב בכל פעם שאנו חושבים "מה יהיה?"
אי אפשר לחיות כך, ואין צורך.

ימימה אביטל ע"ה אמרה: "להיות נוכחת במה שיש עכשיו, כי חוץ מזה אין." חוץ מזה אין. כמה גדול המשפט הזה.
הדאגות אינן ממשיות. הן רק מתארות לנו מצב אפשרי שעלול להתרחש, ומנסות להזהירנו מפניו למען נערך בהתאם. העצבות על העבר אינה קיימת יותר מלבד בלבנו, כי אנו מאפשרים לה, נותנים לה מקום. הפחד מפני מה שלא יגיע או יגיע הוא רק פחד. כמו שאומר דוד המלך:
"שָׁם, פָּחֲדוּ פַחַד, לֹא-הָיָה-פָחַד". (תהלים נ"ג ו').

השלווה באה כאשר מביטים ברגע הקיים כעת, ורק בו. כאשר אנו מחליטים להתחיל ולהביט על המתחולל לטובה בחיינו ברגע זה ממש, ומתרכזים בטוב הזה, הלב נפתח ואנו מאפשרים לחום השמש לחדור אליו ולהמס את הפחדים והחששות.
כאשר הרגע הנוכחי הוא כל מה שקיים עבורנו, הזמזום הבלתי פוסק של המוח נחלש, ולפתע מבחינים באביב המתרחש, ורואים את הטוב הקיים בנו וביום החדש שהגיע.

כל הטוב הזה קיים תמיד, אך כשאנו עסוקים בספירת מלאי של החסר ולא של הקיים, קשה מאוד לראותו, לחוש בו. החיים מתרחשים, הטבע פורח, משגשג סביבנו תמידית. כשדעתנו ומוחנו מרוכזים תמידית בבעיות ודאגות מציקות אין נפשנו פנויה להבחין בכל היופי הקיים, והוא קיים, הוא ישנו, גם בתוכנו.
אנו מאירים ועצומים פנימית, אך רוב הזמן אנו מבכרים להביט על עצמנו כחלשים וחסרי אונים מול סיטואציות לא נעימות. אם נפנה לרגע את מבטנו מתרחישי האימה שהמוח מייצר, אם נטה את אוזנינו הרחק מלחישותיו הארסיות של הפחד המקנן בנו, נראה כמה אור ועוצמה קיימים בנו מאז ומתמיד, משחר קיומנו. כל החוכמה והתובנות להן אנו זקוקים, כל הכוח והתושייה ישנם. עלינו רק להושיט יד ולאחוז בהם, להאמין כי אנו ראויים לטוב ביותר, והטוב הזה נגיש וזמין לנו כעת ממש.

התרגיל הבא מסייע ללמוד נוכחות מהי, ולהתרכז רק בטוב הקיים כעת ותו לא.
קחו פרח אמיתי או דמיינו שאתם מחזיקים בידכם פרח. הביטו בו מקרוב, התרכזו בפרח כאילו הוא הדבר החשוב ביותר בחייכם ברגע זה. הביטו בגבעול שלו, כמה ארוך הוא? הסתכלו בעלי הכותרת שלו- איזה צבע יש להם? כמה עלי כותרת ישנם? הריחו אותו. הביטו בצוף שהוא מייצר. המשיכו להביט בתשומת לב רבה 2 דקות נוספות. כעת נישמו עמוק ותנו למחשבה הזו להיספג בכם.
בכל יום מיצאו דבר מה להתרכז בו, ורק בו, לכמה דקות. הביטו ביופיו ושבחו אותו, שימחו על הימצאותו בעולם. התרגול היומיומי הזה מרגיל את המוח לראות את הטוב הקיים, להתחבר אליו בכל מהותכם ולשמוח בו. עם כל תרגול כזה השמחה תתפשט בכם ותשפיע על כל חווית קיומכם.

שבת שלום

תגובות

מקסים, פשוט מקסים וכל כך נכון.

שבת מבורכת.

תודה לך מאיה ושבת נפלאה

תודה
 
אבל מה עושים שכרגע בהווה יש כל כך הרבה צרות? ואין הרבה דברים טובים?
אין לא נדאג? תיאורטית זה נכון, לאלדאוג להתרכז במה שיש, אבל מעשית, שיש כל כך הרבה בעיות בהווה והן משלכיות על העתיד, אין אפשר שלא לדאוג?

שלום אפרת,
דווקא במצב מעיק אין לך ברירה כי אם לרכז את מבטך ותשומת לבך בדברים הטובים שכן קיימים, ואין סיכוי שאין כאלו, אחרת את עלולה לטבוע בביצה של פחדים, מרירות ועצבות, וזו ביצה טובענית מאוד. 
אנשים תמיד חוששים לשחרר את הדאגות, חוששים להיות שאננים, או חושבים שאם הם דואגים אז לפחות יש להם שליטה מסוימת במצב. אך למעשה הדאגה לא רק שלא עוזרת לך לשלוט במצב, היא מדרדרת אותך יותר למטה, ונוטלת ממך את הכוחות להתאפס על עצמך ולמצוא את דרכך החוצה.
הדאגה לא עוזרת לך כלל, רק מסבכת את המצב יותר. התחילי לומר משפטים חיוביים, טובים, משמחים. בטחי ביקום שיסייע לך למצוא את דרכך אל מחוץ לפלונטרים, ונסי להבין שגם בתוך המשברים יש לך דברים גדולים ללמוד על עצמך ותובנות לאסוף.  
בהצלחה ושבת שלום

כל כך פשוט, כל כך נכון אבל כל כך קשה :)
תודה

לא קשה בכלל. להרפות הוא אחד הדברים הקלים, אם מבינים את הרווח היוצא מכך.

אני לומדת המון מכל פוסט ופוסט, הבלוג שלך מאד מחזק אותי. המילים שלך כמו מגדלור באפילה. 

תודה לך.

שלום ושבוע טוב
מתי יהיה פוסט חדש? אני נכנסת כמעט כל יום לבדוק,
אוהבת מאוד לקרא את הפוסטים , מקווה שיהיה פוסט חדש בקרוב.
 
תודה
 

[…] לדבר הבא ששאלו אותי עליו בקומונה ,גם אפרת כתבה על זה פוסט נפלא מאין […]

Leave a response

Your response:

נושאים